אתה לא יכול לעזור לי: ואתה לא יכול לפגוע בי

“ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל” דברים ל”ג:ה

בדברי פרידה אחרונים אל העם היהודי, משה רבינו נותן לכל שבט ברכה. הוא נותן לכל אחד מהם אחריות לאומית. לפני כן מדבר משה אל עמ”י ואומר: “ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחדיו”. הדעת זקנים מסביר כי כשישראל יחד באחווה ורעות אז הקדוש ברוך הוא מלך עליהם אבל בשעת מחלוקת כביכול הם עושין כאלו אין הקב”ה מלך עליהם:

האמרה הזאת של הדעת זקנים קשה להבנה. אם הוא היה מסביר לנו שה’ אוהב שלום וכאשר אנו במצב של מחלוקת הוא לא רוצה להיות מלכנו, היו הדברים בעלי הגיון, אך ה’ אומר לנו כי בזמן שאנו במצב של מחלוקת אנו כביכול עושים כאלו אין הקב”ה מולך עלינו. מדוע זה כך? יתכן כי אני מקבל עלי את עול מלכותו של ה’ אך אני שונא אותך. את ה’ אני אוהב ואותך לא. יש לי בעיה איתך.

התשובה לשאלה זו מובנת על ידי משל.

מה שווה גזירת חיים, בראש השנה?

דמיין לעצמך לילה קר וסגרירי בחודש פברואר. אתה פוסע ברחוב חשוך באזור שאינך מרבה להסתובב שם. אתה מתעטף במעיל שלך מנסה להתגונן מהרוחות כאשר אתה שם לב כמה שהכל סביבך שקט.  אין נפש חיה ברחוב. פתאום אתה שומע חריקת בלמים, רכב עוצר לידך ושלוש בריונים קופצים עליך. אחד מהם מכניס יד לתוך הכיס, שולף אקדח ומכוון אותו אל ראשך.

בחיים לא התבוננת אל תוך קנהו של רובה – אמיתי. פתאום אתה מבין כי חייך נמצאים בידי הארס הזה. ברגע הזה של חיים ומוות, אתה נדהם כאשר אתה חושב על בעיה פילוסופית גדולה. מה יעזור גזירתו של ה’ בראש השנה כאשר חייך בידי הנער המשוגע והמסומם הזה? מה יעזור לך הגזירה כאשר כל כך הרבה נמצא בידי אדם.

אתה יכול לעזור לי : אתה לא יכול לפגוע בי

התשובה לדילמה זו, ואחת היסודות הגדולים של אמונתנו היא: מכיוון שה’ גוזר מי יחיה ומי ימות, וה’ נמצא 24/7 כדי לבצע את הגזירות האלו, אם אני מאמין שה’ הוא זה הגוזר על האנושות כולה אזי אני גם מקבל כעובדה שה’ נמצא סביבי במשך כל חייו וקיומו של האדם – אחרת המערכת אינה הגיונית כלל וכלל.

    הכוח שניתן לאדם

חובת הלבבות מסביר כי אחד העקרונות של אמונה הוא שאינך יכול לפגוע בי ואינך יכול לעזור לי. הכסף שאני מרוויח, הבריאות שלי, מצבי, האישה שאליה אנשא, הבית שארכוש, הכל הוחלט כבר על ידי ה’.  ה’ הוא המחליט ואין לאף אחד שליטה על עתידי.

אתה יכול לשנוא אותי. אתה יכול לתכנן תכנונים גדולים כדי להרוג אותי. אבל אם ה’ לא יחפוץ במותי, אין דבר שתוכל לעשות לי. אתה יכול לתכנן ואתה יכול לחלום. אך כל ניסיון מצדך ייכשל, משום שה’ מגן עלי. אני מסתובב בעולם מוגן. אני הולך ברחובות העיר בבועה המגן עלי מכל פגע רע – ה’ איתי.

וכן גם להיפך. אם היית האדם הכי נדיב והכי אוהב בעולם ואתה רוצה רק לעזור לי ולסייע לי ככל שביכולתך, אין דבר בעולם שאתה יכול לעשות לשנות את עתידי, האדם הוא חסר כוח לחלוטין.

המושג הזה אינו מוגבל לחיים ומוות. בכל חווית האדם ה’ מעורב ישירות ובעקיפין בחייו.

כיצד להיעלב

נראה כי זהו התשובה לדעת זקנים. מחלוקות בעם ישראל מראה כי איננו מבינים מי מנהל את העולם. למה שאכעס עליך? משום שאתה פגעת בי, עשית לי דבר רע, לקחת משהוא ממני. אם הייתי מבין כי ה’ הוא זה שמחליט מהו התוצאה של כל דבר, כל הכעס היה נעלם. יתכן כי הייתי מרגיש אכזבה שבחרת להתנהג באופן הזה, אך כעס מגיע אך ורק מההרגשה שפגעת בי.

אם עם ישראל רבים ביניהם, הרי זה אומר שה’ הוא לא מלכנו. מחלוקת הינו סוג של אי הכתרת ה’ משום שבכך אנו מכחישים את שליטתו של ה’ בעולם. כביכול אנו דוחים את מלכות ה’. אנו יכולים להכריז כי ה’ הוא מלכנו כאשר אנו מבינים שה’ הוא זה ששולט בכל דבר שמתרחש וקורה לנו. הוא מלכנו כאשר אנו חיים בשלום ושלוה אחד עם השני.

זהו קטע מתוך Shmuz על ספר פרשה. .

Get The Shmuz on the go!