fbpx

לחיות כמו אבן

פרשת וישב

רש”י מספר לנו כי אחרי תיאור חיי עשו באופן מקוצר בתורה, התורה מספרת לנו את חיי יעקב בפרטי פרטים.  הסיבה לכך היא משום שקורות חייו והמאורעות שעברו עליו חשובים בעיני ה’. לעומת עשו וחייו אשר אינם כן. כך גם אנו מוצאים עשרה דורות מאדם עד נח. כל יחיד ויחיד מקבל איזכור בקושי עד שאנחנו מגיעים לחייו של נח. ואז התורה מרחיבה בפרטי פרטים. אותה מתכונת משוחזרת

בעשרת הדורות מנח עד אברהם. נאמר בצורה הכי מצומצמת: זה וזה ילד את זה וזה. עד שמגיעים לחיי אברהם. ואז התורה שוב נכנסת לפרטי הפרטים משום שחיי הצדיקים ופעולותיהם חשובים לפני ה’ ואילו חיי הרשעים אינם משמעותיים.  רש”י ממשיל את הדבר כדי לעזור לנו להבין את המושג. דמיין לעצמך איש שאיבד מרגלית יקרה בחול. הוא לוקח בידו מסננת ומתחיל לחפש בחול כדי למצוא את אותו המרגלית. המסננת מרימה הרבה מאד אבנים קטנות יחד עם המרגלית האבודה. ברגע שהוא  מוצא את המרגלית, הוא לוקח אותה וזורק את האבנים.

מטרת המשל

רש”י זה קשה להבנה כאשר אנו מתמקדים בהבנת מטרת המשל. חז”ל משתמשים במשל כדי לעזור לנו לגשר פער מסוים. כאשר אנו מתייחסים למושגים אשר נמצאים מחוץ לתחום  ההתייחסות שלנו, לעיתים קרובות רבותינו משתמשים בדוגמאות ומטאפורות בכדי להפוך רעיון מסובך למושג בר הבנה. לדוגמא: אם היו נותנים לך את

התפקיד לתאר את הצבע הסגול לעיוור צבעים, כיצד היית מתאר זאת? ובכן, זה לא כחול וזה לא אדום…. הבעיה היא שמכיוון שאדם זה רואה את כל הצבעים בגוונים שונים של אפור, אין דבר שתאמר שיהיה בעל משמעות עבורו. אז אולי תעבור למשל. דמיין לעצמך כי לכל קול יש צבע. הצ’לו יהיה בגווני החום, והחליל צד בצבע צהוב בהיר. הטווח האמצעי יהי הסקסופון וזה הצבע הסגול. מטרת המשל ללכוד ולתפוס את תמצית ומהות המושג ולקרב אותו אלינו.

למה רש”י מרגיש שאנו זקוקים למשל כדי להבין את המושג הזה? זה נראה לכאורה די ברור. עשו לא היה חשוב, ועל כן התורה מספרת את סיפור חייו במהירות ובשטחיות, לעומת חייו של יעקב והישגיו המשמעותיים אשר התורה מפרטת בפרטי פרטים. זה נשמע כמושג די בסיסי, לא דבר הצריך שינון או משל בכדי להבהירו.

ערך האדם

הסיבה לשאלה זו היא משום שרש”י מסביר מושג שאינו מובן מאליו, הערך האמתי של האדם. אם היית שואל כימאי מה הערך של בן אדם יתכן כי הוא יאמר, “ובכן, בואו ונראה… כך וכך אשלגן, כך וכך מגנזיום….אני מעריך את ערכו בשווי 60 אגורות” . זה בהחלט מדויק לפי פרמטר מסוים. אם היינו מודדים את ערך האדם מהזווית של הכימיקלים אשר מרכיבים את גופו היינו מוצאים אותו זול במיוחד. אולם, מפרספקטיבה אחרת, האדם הוא המציאות הכי יקרה על פני כדור הארץ – כל כך יקר שהיה שווה לברוא את כל היקום בשביל אדם אחד.

ההבדלים במערכת הערכים מתגלה בדרך החיים שאדם חי את חייו. אם אדם מנהל את חייו כמו כל יצור אחר החי על כדור הארץ, כמו כל אחד השייך לעולם החי, אז ערכו הוא ערכו הפיזי – כמה קילוגרמים של בשר מעופש. אולם, אם האדם מכיר בסיבה שה’ שם אותנו פה על כדור הארץ וחי חיים של אדם גדול, ערכו כה גדול עד כי לא ניתן לחשבו כלל.

    חיים כמו אבן

זה מה שרש”י מנסה לומר לנו. אם התורה הזכירה את עשו בחיפזון ואחר כך הרחיבה כל כך על חייו של יעקב, אתה לעולם לא היית מבין את ההבדל והשוני בערכים שלהם. בוא ואמשיל לך משל: בזמן שאדם מחפש מרגלית בחול והוא מרים יחד עם החול כמה אבנים פשוטות, הם חסרי ערך לחלוטין עבורו. הוא זורק אותם בחזרה. התורה משתמשת במשל הזה כדי לתת לנו פרספקטיבה על ההבדל הבוטה בערכם. זה לא היה שעשו לא היה חשוב כיעקב – הוא היה חסר ערך, דבר שיש להשליך הצידה. הוא היה אבן. כאשר הגיע זמנו לעזוב את העולם, זה כל מה שנשאר ממנו – הגוף המתכלה באדמה.

מושג רלוונטי אלינו עד מאד מכיוון שאנו נוטים להיות מאד עסוקים עם הדבר הזה הנקרא חיים. עובדים, עושים, הולכים, שומרים על זה, מטפלים בזה….. אבל על האדם לשאול את עצמו, “באלו דברים אני כל כך עסוק? אני חייב לפרנס את בני ביתי, מוסכם כי אני חייב לטפל בצרכי הפיזיים הבסיסיים, אבל האם זה השתלט על חיי? האם אני משקיע זמן רב מידי בהתמקדות על עניינים גשמיים של הישרדות? עד כדי שנהפכו לנקודה המרכזית בקיום שלי? אם כן, אז אינני שונה מכל חיית השדה – אני אבן.

שני אנשים יכולים להיראות זהים, אך השוני ביניהם יכול להיות ההבדל בין שמים לארץ. אם אדם הולך אחר נטיות ליבו הטבעיות הוא עלול להחמיץ את הזדמנות חייו, ולבסוף, דבר לא יישאר בידו מכל מאמציו. אך אם אדם משקיע את האנרגיות שלו בערכים שהתורה מלמדת אותנו, כל מהותו הופך להיות יקר יותר מכל מה שאפשר לדמיין, ולנצח הוא ייהנה מהישגים גדולים אלו.

היה שווה לברוא את העולם כולו בשביל אותו האדם.

זהו קטע מתוך Shmuz על ספר פרשה. .

Get The Shmuz on the go!