המצווה להיות שמח

בסופו של נבואה זו, נאמר מה יקרה לנו אם לא נלך בדרכי ה’. נראה כי התורה מאשימה עניין אחד: “תחת לא עבדת את ה’ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל”. נראה כי יש פה עניין מרכזי מאד לגבי שני הדברים המבוססים על השמחה – זה בא לומר לנו כי עבודת ה’ בשמחה הינו דבר קריטי בהצלחת העם.

רבינו בחיי מסביר כי המצוות חייבות להיעשות בשמחה ובמסירות מושלמת. כאשר המצוות נעשות ללא שמחה, הם חסרים בהשפעתם, וזה מהווה חלק מההידרדרות מטה מטה.

הוא נותן דוגמא של מצוה שלא נעשתה מתוך מסירות מושלמת. המדרש מספר כי כאשר ראובן ניסה להציל את יוסף מאחיו הוא אמר, “נשליח אותו אל הבור”. כוונותיו היו טובות, הוא רצה להרוויח זמן כדי להציל אותו. אומנם אם הוא היה מכיר בכך שהוא היה זה שייכתב לדורות כמצילו של יוסף, ודאי היה נושא אותו על כתפיו ולוקח אותו הביתה לאביו. מכאן אנו רואים את החשיבות של עשיית מצווה במסירות ובהתחייבות מוחלטת.

כוח השמחה

קשה לנו להבין את רבינו בחיי בשני מישורים שונים. דבר ראשון: כיצד יתכן כי התורה תצווה עלי לשמוח? שמחה אינה רגש שאנו מדליקים ומכבים כמו מתג של אור. דבר שני: כיצד נוכל להשוות בין עשיית מצווה בשמחה לבין המקרה של ראובן. אנו מודעים לכך כי כבוד הוא אחד המניעים הגדולים של האדם. ראובן היה צדיק, אך כיצד יתכן כי הוא היה נחשב למושיעו של יוסף לנצח? ודאי כי זה היה דבר שהיה מביא אותו אל הקיצוניות המוחלטת. כיצד יכול להיות שדבר זה ישתווה אל דבר כה קטן – השמחה בעשיית מצוה?

נוכל להבין את התשובה לשאלה זו על ידי הסתכלות מפרספקטיבה שונה.

לו הייתי רוטשילד

שלדון ג. אנדרסון הוא בעל החברה “לאס ואגס חולות בע”מ”. בשנת 2003 הוא היה שווה 1.4 מיליון דולר. אומנם זהו סכום מרשים, אך הוא לא התקרב אל הונם של האנשים העשירים ביותר בעולם. אולם ברגע שלקח את החברה שלו והפך אותו לחברה ציבורית דבר מעניין ארע. העושר שלו גדל פי750%. בסוף שנת 2004 שוויו גדל ל-20 מיליארד דולר. מה שהפך אותו להיות אחד מחמשת עשירי העולם. כתב העת פורבס שיער כי במשך שנתיים אלו הונו של אדלסון עלה במיליון דולר כל שעה.

דמיין לעצמך רק לרגע אחד בלבד מה התחושה הפנימית שלך כאשר אתה יודע שהונך עולה במיליון דולר כל שעה. אתה מתיישב לאכול ארוחת צהרים וקם לאחר שעה, עשיר יותר במיליון דולר. אתה פותח גמרא כדי ללמוד את הדף היומי – והנה עוד כ-750 אלף דולר. אתה הולך לישן צהרים בשבת: קמת לעוד שלושה מיליון דולר. חיים נפלאים. בכל רגע שאני חי אני נהיה יותר ויותר עשיר…. אני פשוט לא יכול לחכות….

אין לי תוכניות  למות

המושג הקשה ביותר עבורנו כבני אנוש הוא מושג המוות. אנחנו מודעים אליו בשכלינו אך מבחינה רגשית איננו מרגישים שזה יקרה. לעיוורון הזה מצטרף עיוורון אל ערך מעשינו. מכיוון שבמציאות שבה אנו חיים, לא אמות לעולם, ממילא מה שאעשה ומה שלא אעשה לא כל כך משנה.

אם לרגע אחד בלבד יכולתי לראות איך היה נראה העולם הבא שלי, ודאי כי הייתי מאבד את הבחירה החופשית שלי. ההישג האדיר של כל מצוה היה מהמם אותי עד כדי כך שהייתי משתנה באופן קיצוני – לא משתנה מבחינה פיזית, לא הייתי נבון יותר כי אם הייתי חפץ להגיע אל המטרה שלי בחיים. חז”ל ראו בבירור כי המצוות שוות ערך, יותר מכל אוצרות העולם. הם הבינו כי העושר ירנין את ליבנו. בעולם הבא נביט על כל ההזדמנויות שהיו לנו לפעול מבחינה רוחנית כאחת ההזדמנויות הגדולות ביותר שניתנו אי פעם לאנושות. נסתכל על המצוות שלנו והם יביאו לנו הרבה יותר שמחה ואושר מאשר רווח של מיליון דולר לשעה.

נראה כי זהו תשובתו לשאלתו של רבינו בחיי. אחת המניעים הגדולים של האדם הוא ההתרגשות וההתלהבות. ההתלהבות מבוססת על הערכים שלנו. אם אני מעריך כסף, יהיה לי דחף לרדוף אחריו. הישגו יביא לי הנאה גדולה. אם אני מעמיק את מבטי על החיים אז תהיה חווית התעלות בידיעה כי השווי שלי לעולם הבא גדל באופן מסחרר. ההשקעות שלי מניבות פרי. ההתרגשות היא אחת המניעים העוצמתיים ביותר. היא שווה בעצמתה לרצון האדם לכבוד. אתו אדם יכול להגיע לגדולות. בלי זה העבודת ה’ של האדם יכול להתיישן, לאבד מחזקה ולהתחיל להידרדר מטה מטה.

השמחה היא כוח המניע את האדם את ליהנות משהותו הקצרה פה, בעולם הזה ולהביא אותו להשיג את הגדולה אשר לשמה הוא נברא.

זהו קטע מתוך Shmuz על ספר פרשה. .

Get The Shmuz on the go!