fbpx

כח הציבור

ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב” (ויקרא כ”ו, ח)

התורה מבהירה כי במידה והעם היהודי ילך בדרך ה’, שלום ישרור בארצנו, עושר והצלחה בכל מעשי ידינו. נזרע ונקצור יבול רב, גבולות הארץ יהיו בטוחים  – החיים יהיו טובים. כלול בכל זה – ההבטחה שנזכה לניצחון מזהיר במלחמות נגד אויבינו: מעטים מחיילינו, מהחלשים שבצבא, יבריחו וישמידו גדודים גדולים של האויב.

בתיאור תופעה זו, התורה מדייקת מאד: חמשה ירדפו מאה, ומאה ירדפו עשרת אלפים. רש”י מתקשה להבין את היחסיות. אם חמשה ירדפו מאה אז היחס הוא 1:20. לפי יחסיות זו מאה ירדפו 2000. אולם התורה מספרת לנו כי 100 ירדפו 10,000, יחס שהוא פי חמש ממה שאמור להיות. מדוע קבוצה של מאה אפקטיבית פי חמש מקבוצה המונה חמש?

רש”י מסביר: אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובים העושין את התורה:

מדוע עם רב עושה את כל ההבדל?

 מהרש”י הזה עולה כי ההבדל היחיד בין שתי הקבוצות הוא המספר. רש”י לא בא לומר כי לקבוצה של מאה יש יותר כוונה כאשר הם עשו את המצווה. הוא גם לא בא לומר לנו שהם היו אנשים גדולים יותר, או שהם היו עסוקים במעשה קדוש ונעלה יותר. ההבדל היחיד ביניהם הוא כמות האנשים המעורבים בעניין. השאלה היא: מדוע קבוצה גדולה אפקטיבית יותר אך ורק  בשל גודלה?

אם רש”י היה מספר לנו כי מנקודת מבט פסיכולוגית יש כוח בעם רב בזה שהקבוצה נותנת חיזוק אחד לשני כדי שילחמו טוב יותר  – היה הדבר הגיוני. או לחילופין משום שכינוס גדול של אנשים גורם לחיזוק איש את רעהו בכוונותיהם הטהורות, ועי”ז עושים את הכל לשם שמים, היינו מבינים את הסיבה להצלחתם. אך ההבדל אינו בנקודה זו. העובדה הפשוטה שיש עם רב – יותר אנשים. מה הסיבה לכך שאותם אנשים, באותה הדרגה הרוחנית, העושים את אותה המצווה, יצליחו פי כמה וכמה אך ורק משום שהם קבוצה גדולה יותר?

התשובה לשאלה זו נמצאת בהבנת המערכות שה’ ברא ונתן לבני אדם.

שינוי בסדרי העולם

ב- 6 לאוגוסט 1945, העיר היפנית הירושימה נחרבה. בהיסטוריה האנושית עוד לא ארע מקרה שבו אדם שיחרר על כך הרבה כוח, הרס וחורבן במעשה בודד. רבים התקשו להבין במשך זמן רב כיצד יתכן להרוס עיר שלמה?  כבר אלפי שנים בהם בני אדם השתמשו בחומר נפץ אך לא בעוצמה כזאת. היו פצצות במשקל 250 קילו אשר יכלו להרוס בניינים, אם המשקל היה 500 קילו הם יכלו להחריב שכונה קטנה, אך כיצד יתכן שהחריבו עיר שלמה? קילומטרים על גבי קילומטרים של הריסות וחורבן. שטחים נרחבים של השמדה. “מה גודל הפצצה הזאת? כמה חומר נפץ אפשר להכניס לתוך מטוס אחד?”

הסיבה לקושי בהבנת העניין היה משום שהכוח ששוחרר הופק מחוקים שונים לחלוטין. חוקים אלו לא הסתדרו עם החוקים הישנים. ה’ נתן לבני אדם אפשרות לרתום את כוחו של האטום – מקור אנרגי  עוצמתי פי מיליון מהנשק הקונבנציונלי. זו הייתה מציאות חדשה לגמרי. ההבנה הקודמת הייתה חסרת משמעות.

כמו כן בעולם הרוחני. ה’ יצר כוחות מסוימים אשר כוחם רב ועצום עד מאד. הם מגדילים את מאמצי האדם פי אלף ויותר. סופר סתם לוקח קלף ודיו, כותב את הפרשיות עם כוונות נכונות, ומכניסם אל תוך בתי תפילין, יוצר הוא בזאת דבר חדש. היצירה הזאת גדולה בהרבה מהחלקים ממנה היא מורכבת.

אחד הדברים הקדושים ביותר בבריאה הוא התפילין. לפרשיות רמה מיוחדת של קדושה: ולבתים אשר נוצרו “לשמה” קדושה ברמה מסוימת גם כן. כאשר ישנו צירוף של כל החלקים יחדיו נוצרת מציאות חדשה אשר מכפילה פי כמה וכמה את רמת הקדושה והעוצמה של סכום חלקיה. יש כאן תפילין. החפץ עצמו קדוש מאד. וכאשר האדם מתעטר בהם, הוא רותם את כל הכוחות העוצמתיים אשר משפיעים על העולם הזה ועל העולמות העליונים באופנים שקשה לתאר.

כמו כן כאשר יהודים מתאספים יחד על מנת לעשות מעשה קדוש, אין הדבר כולל בתוכו עשר או עשרים יחידים כי אם מציאות חדשה לגמרי – הציבור. כוח הציבור הוא בעל עוצמה רבה יותר מסכום חבריה. זוהי קטגוריה חדשה ובידה הכוח להתחבר אל מקור אנרגי עוצמתי, יותר מכל דבר שיכולים אנשים בודדים לעשות. הרושם והאפקט עצומים וגדולים עד מאד ויכול להשיג פי כמה וכמה מכל הישג שיכולים חבריה להשיג כאשר הם פועלים לבד.

 כוח הציבור

נראה כי זוהי תשובתו של רש”י. בדומה לזוג תפילין כשר או ספר תורה מושלם, מאה יהודים הפועלים יחדיו מגיעים אל רמה אחרת של יעילות פי כמה וכמה מיעילות הפרט. הם רתמו את כוח הציבור. מאה ירדפו אלף.

למושג זה השפעה רבה על רמת הצלחתנו. הגמרא (מסכת תענית דף ח עמוד א) מספרת לנו כי אמנם לתפילה יש כוח, אך על מנת שהתפילה תישמע, עליה להיאמר בשפיכת הנפש. רק כאשר התפילה באה מתוך מסירות, ויוצאת משורש אמתי, כוונות עוצמתיות יעקרו הרים… אלא אם כן היא נאמרת בציבור. ואז גם ללא הכוונות העמוקות, התפילות ישיגו את מטרתן.

ברור מהגמרא כי אותה התפילה, אותה הכוונה, ואותו בן אדם יגיע לתוצאות רבות יותר בתפילתו, מכיוון שהוא הצטרף למניין. הוא לא השתנה אך המציאות השתנתה. כעת הוא מוצא את עצמו בציבור. מצטרף אל הציבור. יעילות הציבור שוקלת יותר מכל יחיד. על ידי השתתפות בקבוצה זו, תפילתו תשפיע ביותר. הוא רתם את כוח הציבור והכוח חזק מאד.

זהו קטע מתוך Shmuz על ספר פרשה. .

Get The Shmuz on the go!