fbpx

במדבר פרשת

רש”י מצטט את המדרש, “יששכר וזבולון הפכו להיות גדולים בתורה, כי האוהלים שלהם הונחו בסמוך לאוהלים של משה, אהרון, ובניו. לעומת זאת, האנשים הממוספרים של 250 שהצטרפו עם קורח במרד שלו נגד הקב”ה, חטאו משום שאוהליהם ממוקמים בסמוך לאוהל של קורח”. מכאן חז”ל לומדים, “טוב לצדיק, וטוב לשכנו. אוי לרשע, ואוי לשכנו. ”

נראה שהמדרש מייחס גם את ההצלחה הגדולה של יששכר וזבולון,  וגם את ההרס המוחלט של הקהילה של קורח באופן בלעדי להשפעתה של שכנים. בנוסף, זה נראה לרמוז כי נקודת הצירי בשביל שתי הקבוצות אלו היא שיכת, בכל אופן, למי שהם מתחברים עם.

מה שעושה ההצהרה הזו כל כך מפתיעה הוא המרחק בין גורלם של כל קבוצה. לאורך הדורות, התפקיד של מורים ורבנים לתורה ניתן ליששכר, והתפקיד של תמיכת התורה הלך לזבולון. בדרך זו, הם הגיעו לגבהים של גדולה. הרי מצד שני אבל, האנשים ששוחרו אחרי קורח במרדו נגד הקב”ה מתוארים שכעדיין בוערים בגיהינום עד עצם היום הזה.  עם זאת, המדרש הזה נראה להודיע שכל החסידי יששכר, זבולון, וקורח הקימו באותה נקודת התחלה. למרות שההבדל היה במקום שבו שהם החליטו לגור.

איך זה יכול להיות שדבר כל כך טריוויאלי יכול לעשות כזה הבדל עצום?

זה נראה קשה להבין איך הבדל בקולי קולות כזה בתוצאות אלו יכול להיגרם פשוט רק על ידי הכתובת שאחד גר בסמיכות לאדם אחד. שאלה זו הופכת להיות מורכב יותר כאשר אנו לוקחים בחשבון את הנסיבות ואת הזמנים בתקופה ההיא.

האירועים האלו התרחשו במשך הארבעים שנה שבנ”י נסעו במדבר.  במקום להביא את העם היהודי ישר לארץ ישראל, הקב”ה גדר אותם בתחומי ענני הכבוד. הנעילה הזו משאר העולם נתן להם את האפשריות לגדל ולהיות לענקים במדרגה רוחנית. כל הצרכים הפיזיים שלהם נלקחו לטיפול: הם אכלו את המן שנשלח לפתח הדלתות של האוהלים שלהם;  הם שתו מים מהבאר; הבגדים שלהם לא נהפכו להיות מרופטים; והנעליים שלהם לא נתבלו. הם חיו עם  ניסים גלויים שאינסופיים .

כל העם קיבלו את התורה

יתר על כן, כל האנשים שמעורבים בקטע הזו, לא מכבר זמן עמדו למרגלות הר סיני. כאשר הקב”ה הכריז לכל העולם כולו לשמוע את המילים, “אנכי ה’ אלוקיך”, כל איש אישה וילד שהיו עומדים שם הגיעו לרמה כזה סוריאליסטי, שהם יכלו לראות את הקב”ה בכבודו ובעצמו כמובן במדרגה יותר גדולה משל נביא. הם חוו מהמקור הראשון את נוכחותו של הקב”ה.

עם החוויה הזו בא הבנה כל כך ברורה וצלולה על מטרת החיים. היהודים בהר סיני קלטו באופן מלא כי אנחנו ממוקמים על פני כדור הארץ למשך כמה שנים קצרות עם משימה ספציפית כדי לגדול, להשיג, ולעצב את עצמנו למה שנגרום לעצמינו לנצח. הם ידעו שבאיזה שום מעמד של שלמות שנגיע לכאן, בסוף כל סוף אנו נהנים לעולמין.

אז איך זה יכול להיות שמשהו שחסר חשיבות לכאורה  בתור שאיפה אדם גר, אם ליד צדיק או אם ליד רשע יכול לאיית הרס מוחלט או הצלחה גדולה?

האדם: יצור חברתי

התשובה לשאלה זו נראה להיות שבני אדם הם יצורים חברתיים, ובגלל זה, המהות שלנו מכוונת אותנו להיות סנסיתיבי להשפעה מאחרים. אחד מהצרכים האישיים שלנו הוא הצורך להשתיף ולהקים שיכות בין אדם לחברו. אנחנו צריכים חברויות, אנחנו משתוקקים בעמותות, ואנחנו רעבים בשביל תחושת הקהילה. כאשר שאנחנו מתאימים לקבוצה שאנחנו מרגישים חלק מהם, אנחנו מזדהים עם אותה הקבוצה. זה נהיה החברה שלנו, המעגל החברים שלנו, והוא הופך להיות כמעט שלוחה של עצמנו. המעגל החברים שלנו משפיע על המערכת  ערכים שלנו, הדרך בו שאנו רואים את עצמנו, ותפקידינו בכל מה שאנחנו עושים.  אבל זה חרב פיפיות. זה יכול להיות אחד מהעזרים הגדולים ביותר לצמיחת הרוחנית של אדם או ההתחייבות הגדולה ביותר. . .

בגלל ה250  אנשים שמרדו גרו בקרבתו של קורח,  זה נהפך להיות את הקהילה שלהם, ולהיות את קבוצת השווים שלהם. אז כך, זה יצר את הסביבה החברתית שלהם. קורח הניב המון משקעות חברתי בתוך הקבוצה הזאת,  והוא הנהיג את המצעד לכישלון התהומי שלו. אבל אלו שגרו בקרבה המיידית של משה ואהרון הושפעו בכוח שונה. נוכחותו של משה רבנו עיצב את המרקם החברתי של הקבוצה הזאת.  הנורמות והאידיאלים שלה עוצבו על ידי ענק בתורה. האטמוספירה החברתית הייתה השפעה כזו, שיששכר וזבולון השתנו לכלפי משך דורי דורות.

חז”ל מלמד אותנו שהגבהים הגדולים שקבוצה אחת הגיעה והעומקים הנמוכים שאליו צנחו האחרים היו בשל גורם אחד ─ לחץ חברתי. זהו התגלות בעין-פתוחה לכוח העצום של השפעה.

האדם הממוצע הוא יותר חכם מהאדם הממוצע

אחת המוזרויות של הטבע האנושי הוא שהאדם הממוצע מניח שהוא חכם יותר מהאדם הממוצע. פעמים רבות, כאשר אנחנו נתקלים בחולשות של הטבע אנושי, אנו קוראים בתהות, “כמה מוזר הוא האדם!” אבל אנחנו שוכחים לקחת את הצעד הקריטי הלאה ─ לזכר שבעצם “גם כך אני הוא האדם”.

כשזה מגיע לנושאים כמו ההשפעה של חברים, אנחנו יכולים להסכים שזה משמעותי בחייהם של כמה, ובוודאי בחייהם של בני נעורים. לעומת זאת, ברגע שאנחנו נוצרים להיות באופן-מלא מבוגרים עם הבנה בוגרת של החיים והעולם, אנחנו חושבים שמושגים אלה כבר לא חלים עלינו.

מה שאנחנו רואים מחז”ל זה נקודת מבט מאוד שונה .ה250 גברים שהצטרפו עם קורח היו אנשי גדולים. הם היו מיוחדים ומהוללים, שנבחרו בשמיהם שהרי כתובים בהתחלת ספר במדבר, ובכל זאת הם הושפעו למרוד נגד הקב”ה . שבטי יששכר וזבולון היו כלולים בהרבה  מבוגרים בוגרים באופן מלא, והם הפכו להיות למנהיגים גדולים בתורה,  והכל בגלל ההשפעה של אחרים.

זוהי תובנה חזקה לתופעות של החברים שאנחנו שומרים וההשפעה שלהם עלינו ועל מי ומה אנחנו רוצים להפוך להיות.

זהו קטע מתוך Shmuz על ספר פרשה. .

Get The Shmuz on the go!